#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חמץ אוסר במשהו?	"השאילתות ור""ת ורז""ה ס""ל דחמץ הוי כשאר איסורים דאוסר בנותן טעם, אבל שאר ראשונים ס""ל דחמץ אוסר במשהו בין במינו בין שלא במינו, וכן הלכה רווחת בישראל (תשובת הרשב""א ח""א סי' ל'), ומ""מ השאילתות הוי סניף להקל [מדרכ""מ (ס""ק א') משמע דהוא סניף עם צד אחד להתיר, אבל הח""י (ס""ק א') כתב דהוא סניף עם הרבה צדדין להקל, וכן נקט המ""ב (ס""ק ב') דצריך עוד הרבה צדדין להקל]"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה החמירו בה בחמץ יותר משאר איסורים?	"מדאורייתא אפי' חמץ בטל בששים אבל החמירו בה חכמים מפני שיש בו איסור כרת ולא בדילי מיניה כל השנה (רא""ש) א""נ משום דהוא דבר שיש לו מתירין [ובחמץ החמירו אפי' שלא במינו] (רמב""ם) (ב""י, מ""ב ס""ק א'), וכתב רע""א דיש נפק""מ אם אוסר במשהו ערב פסח אחר חצות דלית ביה חיוב כרת אבל הוי דבר שיש לו מתירין, ועוד כתב ערוה""ש (סע' ג' - ד') נפק""מ בחמץ נוקשה או פחות מכזית דלית בהו חיוב כרת, ויש נפק""מ לאידך גיסא אם יתקלקל התערובות עד לאחר פסח א""כ הוי דבר שאין לו מתירין אבל לפי הרא""ש יהא אסור"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים לומר דחמץ נחשב כדבר שאין לו מתירין?	"1) אע""פ שהוא מותר אחר פסח מ""מ בפסח הבא שוב יהיה אסור (רמ""א יו""ד סי' ק""ב סע' ד')<br>2) אפי' אחר פסח אסור משום חמץ שעבר עליו את הפסח [ואע""פ שבתערובת לא נאסר אחר פסח מ""מ נחשב כאין לו מתירין כיון דכשהוא בפנ""ע יהא אסור] (ר""ן פסחים)<br>3) יש חיוב לבערו בפסח וא""כ אינו יכול להמתין ולאוכלו אחר פסח (מנחת יעקב כלל ע""ד ס""ק י""ט)"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשהו בחמצו של גוי?	"כתב השע""ת (לקמן סי' תס""ז ס""ק ל') דחז""ל לא גזרו על איסור משהו כשהוא ברשות הגוי ואפי' אם אח""כ בא ליד ישראל אינו חוזר וניעור דהוי כאילו נתערב קודם פסח, אכן הפמ""ג (סי' תמ""ח א""א ס""ק א') ס""ל דאפי' ביד גוי אוסר במשהו"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענינים ליזהר במשהו חמץ?	"כתב הבאה""ט (ס""ק א') בשם האריז""ל דהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה, והכה""ח (ס""ק ב') לא מצא זה בכתבי אריז""ל אבל מצא כעין זה במשנת חסידים ""ויועיל לנפשו מאד כל השנה"", וכן בזוהר ""[גופיה] איהו נטיר מיצר הרע לתתא"" {ולפי""ז מיושב למה מצינו אנשים שנזהרים מאיסור משהו ואפ""ה חוטאים באמצע השנה, ועי' בפסק""ת (אות ז')}"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיסור משהו, מה הדין לגבי הנאה?	"הראב""ד ס""ל דאינו אסור בהנאה, אבל קיי""ל כהרי""ף והרא""ש דאף אסור בהנאה (טור)"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיסור משהו האם יש עצה למוכרו לגוי 1) ולהשליך דמי החמץ לים 2) ולנכות דמי החמץ מן המחיר?	"1) הרשב""ם מקיל דיש פדיון באיסור משהו ואז מותר למוכרו לגוי, אבל הרמ""א פסק כהמרדכי ותרוה""ד דלא מהני בה פדיון (מ""ב ס""ק ג'), ובמקום הפסד מרובה הח""י (ס""ק ב') מקיל [וכן נקט החזו""א], אבל השעה""צ (ס""ק א') כתב דאינו משמע כן משאר אחרונים [אבל בחמץ נוקשה יש להקל (מקור חיים, ערוה""ש סע' ו')] 2) המחבר לקמן (סי' תס""ז סע' י') מקיל בזה דנמצאת דאינו לוקח דמים בעד החמץ, אבל הרמ""א שם מחמיר, אבל במקום הפסד מרובה המ""ב (שם ס""ק מ""ב, כאן ס""ק ג') מקיל לסמוך על המחבר שם, ועוד כתב הביה""ל (ד""ה במשהו) דאם יש עוד צד להקל יש להקל למכור לגוי חוץ מדמי חמץ שבו [ומבואר בש""ך (יו""ד סי' קל""ד ס""ק ט') ע""פ הרשב""א דא""צ להודיע הגוי שהוא מנכה לו מן המחיר]"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים שנתבשלו בהם חמץ משהו?	"אינם צריכים שבירה והגעלה (רמ""א), והוסיף האחרונים דאפי' אם נתבשלו בהם הרבה חמץ יכול להשהותם עד אחר פסח דאז אינם בני יומן ורק צריך לשפשפם מחמץ בעין (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חמץ חם נגע מצה חמה?	"המחבר ס""ל דאוסר כדי קליפה [היינו כדי נטילה (ח""י ס""ק ז', רע""א, מ""ב ס""ק ו')], בין כשבא מחמת צלי בין כשבא מחמת אפיה (ביה""ל ד""ה וכן, ע""ש), אכן המג""א (ס""ק ב') הביא רמ""א לקמן (סי' תס""ז סע' י""ד) במליחה דאוסר הכל ה""נ בצלי אוסר הכל, וכן הוא דעת הב""ח (סי' תס""א), אמנם למעשה הפר""ח (סי' תס""א) וגר""ז (כאן) והמאמ""ר (סי' תס""א) מקילים כהמחבר דדוקא במליחה אוסר הכל דשייך בה שמנונית וגם אין אנו יודעין מקום הנגיעה, ומצד שני הא""ר ועוד אחרונים מחמירים כהב""ח ומג""א משום חומרא דחמץ, והכריע הביה""ל (ד""ה ואין) כהפמ""ג (יו""ד סי' ק""ה שפ""ד ס""ק ל""ח) דבמקום הפסד יש להקל באיסור כחוש שאין בו שום שמנונית [ובדיעבד אם בישלו ולא קלפו כתב הא""ר דאוסר במשהו אבל הח""י (ס""ק ט') כתב דמותר בהנאה, והערוה""ש (סע' ח') אינו מבין טעמו]"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה שמנונית על המצה כשנגע בחמץ?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דכולו אסור אע""פ שהאיסור חמץ הוא כחוש מ""מ ההיתר מפטם ליה, ואם חוזר ונוגע מצות אחרות אוסר כדי קליפה או ימכרם לגוי (מ""ב ס""ק ח'), והערוה""ש (סע' ט') מקיל כשהיתר נגע בהיתר, וכן הוא מפורש ביו""ד (סי' ק""ה סע' ז') {וצ""ל דהמ""ב מחמיר דוקא בחמץ}"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בריחא 1) בשאר איסורים 2) בחמץ?	"1) קיי""ל כלוי דריחא לאו מילתא היא אבל לכתחילה אסור לעשות כן (יו""ד סי' ק""ח) 2) המרדכי ס""ל דחמץ הוי כשאר איסורים ומותר בדיעבד [ויש צד בשעה""צ (ס""ק ה') דמקיל דוקא בלא הפסד מרובה אבל דחה פירוש זה, ע""ש], אבל הרי""ף מחמיר אפי' בדיעבד דחמץ אסור במשהו [ותוס' בע""ז (ס""ו ע""ב) ג""כ מחמירים אלא דהם ס""ל כרב דריחא מילתא היא], והרמ""א כאן אינו מכריע ביניהם אבל ביו""ד כתב הרמ""א דיש לסמוך על המקילין במקום הפסד מרובה (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנמצא חטה בתבשיל?	"כתב הבית מאיר דאין לחוש לריחא אפי' בתנור סתום דזה גרע מתרי משהו [דריחא גופה הוי כמו איסור משהו, והחטה הוי כמשהו], וכדאי השאילתות לסמוך עליו ובפרט במקום מניעת שמחת יו""ט [ותוס' (ע""ז ס""ו ע""ב) שמחמירים בריחא מחטה לשיטתייהו אזלי דס""ל כרב דריחא מילתא היא] (ביה""ל ד""ה ויש)"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאפה פת חמץ ופת מצה בתנור בבת אחת?	"הט""ז (ס""ק ג') הביא מתוס' פסחים (ע""ו ע""ב) דליכא ריחא כלל בפת, ומיהו כתב הערוה""ש (סע' י""ט) דאם נאפו על רובד אחד המצה בולע מהחמץ, וגם אפשר דיש זיעה משהו מהחמץ ואוסר המצה"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר חריף?	"אם ההיתר הוא הדבר חריף לכו""ע אסור דריחא מילתא היא אפי' בשאר איסורים ושואבת האיסור אפי' בתנור גדול ופתוח (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ז'), ואם האיסור הוא הדבר חריף הרמ""א ביו""ד (סי' ק""ח) מחמיר אבל הח""י (ס""ק י') מקיל (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק ו') [ודבר חריף מקרי כשרוב התבשיל חריף (שעה""צ ס""ק ו', רמ""א יו""ד סי' צ""ה סע' ב')]"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בארש""ט דבר חריף?"	"העולת שבת כתב דלא מצינו איסור חריף בחמץ, והשיג עליו המג""א (ס""ק ד') מבארש""ט [וכ""כ הט""ז (יו""ד סי' צ""ו ס""ק ט')], ותי' רע""א דהחמץ עצמו אינו דבר חריף, ולמעשה השעה""צ (ס""ק ו') סותם דבארש""ט הוא דבר חריף"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן א""צ לחוש לריחא כלל?"	"כתב המג""א (ס""ק ד') דא""צ לחוש בתנור גדול ופתוח [כגון בתנורים שאופים בהם מצות (פסק""ת אות ה')] אבל אם הוא סתום או הוא קטן ויש לו נקב צריך לחוש [ובתנור קטן וסתום לגמרי המג""א (ס""ק ד') מחמיר אפי' בדיעבד, אבל המ""ב (ס""ק י""ג) הביא שרוב אחרונים מקילים בדיעבד בשעת הדחק], ועוד כתב המ""ב (ס""ק י""ג) דאם אחד מהם מכוסה ג""כ ליכא למיחש לריחא"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תנור גדול?	"מבואר יו""ד (ס""ס צ""ז, סי' ק""ח סע' א') דהיינו תנור שמחזק י""ב עשרונים, ויש מח' אחרונים אם היינו שיעור חלל התנור או שיעור רצפת התנור בגובה טפח (עי' פמ""ג יו""ד סי' צ""ז שפ""ד ס""ק ה')"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבישול 1) בשאר איסורים 2) בחמץ?	"1) כתב המג""א (ס""ק ד') ע""פ הרמ""א ביו""ד (סי' ק""ח) דבדרך כלל ליכא ריחא כלל ומותר לכתחילה [לפי הרשב""א מפני שאין ריחו חזק כ""כ בתבשיל, ולפי הב""י מפני שיש הפסק כלי (ב""י יו""ד סי' צ""ז)], אבל אם הוא בתנור סתום לזמן מרובה אסור אפי' בדיעבד אם לא במקום הפסד מרובה (ביה""ל ד""ה ששייך) 2) המג""א (ס""ק ד') מחדש דבתנור סתום לזמן מרובה אסור בדיעבד אפי' בהפסד מרובה, אכן הרבה אחרונים חולקים עליו וס""ל דהוי כשאר איסורים דיש להקל במקום הפסד מרובה או לצורך שמחת יו""ט (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדף שסותמים בו התנור?	"כתב הח""י (ס""ק י""ג) דלכתחילה יקח חדשה אבל בדיעבד אם סתמה בישנה אפי' לא הדיחו אינה אוסרת {ויש לפרש דהוי רק ספק אם יש שם חמץ (ר""י באק) א""נ מקילין בריחא מחמץ משהו וכמ""ש הביה""ל (ד""ה ויש) (לענ""ד)}"	סימן תמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שנתערב בערב פסח אחר חצות?	"הר""ן ס""ל דאוסר במשהו כמו בתוך פסח [בין במינו בין שלא במינו], והרמב""ם ס""ל דרק אוסר במינו במשהו משום דבר שיש לו מתירין [אע""פ שבפסח ס""ל דאוסר אפי' שלא במינו], וקיי""ל כרוב ראשונים דס""ל דהוי כשאר איסורים דבטל בששים בין במינו בין שלא במינו [ודלא כרש""י דס""ל דשאר איסורים אוסר במשהו במינו] כיון דלית ביה איסור כרת (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט""ו) [דלא כש""ך (יו""ד סי' ק""ב ס""ק י""ג) דס""ל דהמחבר ס""ל כהרמב""ם ובטל דוקא בשלא במינו (ביה""ל ד""ה חמץ)], וזהו לח בלח אבל יבש ביבש בטל ברוב אבל צריך לאוכלו קודם פסח כדי שלא יהא חוזר וניעור (מ""ב ס""ק ט""ז) [והוסיף ר""י באק דמבואר במ""ב לקמן (ס""ק ל""ג) דאסור לשהותו מדרבנן וא""כ צריך לאוכלו מיד], וע""ע בשעה""צ לקמן (סי' תנ""ב ס""ק י""ג) דלכתחילה יש להחמיר באיסור משהו משש שעות ולמעלה, וכן לגבי אפיית מצות ערב פסח (מ""ב לקמן סי' תנ""ח ס""ק ג') {ור""ל דאע""פ שבדיעבד אינו אוסר מ""מ לכתחילה יש להחמיר}"	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עירבו במזיד 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) אע""פ שעירב המורייס קודם ערב פסח אוסר במשהו וחייב לבערו קודם פסח (מ""ב ס""ק י""ד), וקשה ממ""ב לקמן (ס""ק ק""ב) דמבואר דמותר לערבו להשהותו עד לאחר פסח, וי""ל דהכא כתב המ""ב דאסור מפני שצריך הדבר לעשותו ולתקנו עם החמץ (ע""פ הגר""ז סי' תמ""ב סע' ה' - ו', מ""ב דרשו) א""נ י""ל כפשוטו דהתם מיירי כשמערב ע""מ להשהות והכא מיירי כשמערב ע""מ לאכול (ר""י באק) 2) כתב המ""ב (ס""ק י""ד) דיש אומרים דאסור בהנאה אחר פסח וצריך למוכרה לגוי חוץ מדמי חמץ שבו {ואע""פ שהמ""ב לעיל (ס""ק ג') לא התיר בזה אלא במקום הפסד גדול כאן סותם להקל דהוי מח' אם הוא נאסר בכלל אחר פסח} [ואע""פ שיש כלל דכל דבר שאין בו איסור ב""י מותר אחר פסח בדיעבד, וביאר הגר""ז (סי' תמ""ב קו""א ס""ק ט') דכיון דעבר על ב""י מדרבנן [ולא רק כדי שלא לבוא לאוכלו] אסור אחר פסח (ע""פ שעה""צ ס""ק י""א)]<br> "	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט אחרון של פסח?"	"אע""פ שהוא מדרבנן מ""מ אוסר במשהו דנתקן משום ספיקא דיומא (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנותן טעם לפגם?	"אע""פ שיש מח' בזה בפסח גופה מ""מ לכו""ע בערב פסח אינו אוסר (רמ""א, מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בישל חמץ עם בשר האם זה נחשב כנותן טעם לפגם?	"המג""א (ס""ק ו') הביא השבלי הלקט בקיצור ומשמע מלשונו דנחשב לפגם, אכן הביה""ל (ד""ה נמי) הביא לשונו ממש וניכר דדוקא בשר צלי הוי לפגם, ועוד כתב דדוקא בעיסה שמחומץ הרבה נחשב כפגם, ועפי""ז מיישב קושיית הבאה""ט (ס""ק ט') מיו""ד (סי' שכ""ג) {ומכאן מבואר דאנו בקיאים ויודעים לשער מהו לפגם}"	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בריחא בערב פסח?	"הוי כמו שאר איסורים דאינו אוסר בדיעבד (ביה""ל ד""ה ונותן)"	סימן תמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצאת חטה בתרנגולת מבושלת מערב פסח 1) והסירה 2) ולא הסירה?	"1) הטעם בטל מערב פסח [אפי' אחר חצות (מ""ב ס""ק י""ח)], וכתב המג""א (ס""ק ז') דאפי' למ""ד לקמן (סע' ד') דס""ל דחוזר וניעור בפסח היינו דבר שיש בו ממשות אבל כאן מיירי בטעם בעלמא ולכו""ע אינו חוזר וניעור (מ""ב ס""ק כ""א) [אכן, הפר""ח חולק על המג""א וס""ל דלמ""ד דחוזר וניעור היינו אפי' בטעם בעלמא (שעה""צ ס""ק כ""ד)] 2) כתב המג""א (ס""ק ח') דאפי' למ""ד לקמן (סע' ד') דאינו חוזר וניעור היינו כשאינו ניכר האיסור אבל הכא הרי ניכר החטה ולכו""ע אוסר (מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא חטה במצה שנאפה?	"אם נמצאת מערב פסח ונתקררה קודם פסח מותר לאכול המצה כשמסיר החטה (מ""ב ס""ק כ')"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא חטה קודם שעה ששית וליכא ששים כנגדה?	"כתב רע""א דאע""פ שנתקררה קודם זמן איסורו מ""מ כל התרנגולת אסורה משום חנ""ן [אמנם בנ""ט בר נ""ט קודם פסח כתב המג""א (ס""ק ל""ח) דלא אמרינן חנ""ן]"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתחמם בכלי שני?	"הרמ""א הביא המח' אם מחמירים בפסח בכלי שני [דבשאר איסורים קיי""ל דכלי שני אינו מפליט ומבליע (מ""ב ס""ק כ""ה)], והכריע דטוב להחמיר [אבל אם החטה רק נתרככה ואינה בקועה יש להקל בהפסד מרובה ומניעת שמחת יו""ט דיש לצרף המקילים בכלי שני וגם יש מקילין בחטה שאינה בקועה בצירוף שיטת השאילתות דבטל בששים (מ""ב ס""ק כ""ו, שעה""צ ס""ק כ'), ומערוה""ש (סע' י""א) משמע דבמקום הפסד ושמחת יו""ט יש להקל בכלי שני לחוד]"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר גוש?	"כתב המג""א (סס""ק ט') דיש להחמיר וכמ""ש ביו""ד (סי' צ""ד סע' ז') [והיינו כדי קליפה (מקור חיים, שעה""צ ס""ק י""ז) {דלא גרע מעירוי כלי ראשון}], והפמ""ג מצדד דה""ה דיש להחמיר בדבר גוש בכלי שלישי (מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעירוי כלי ראשון?	"כתב הערוה""ש (סע' י""א) דמדינא הוי כשאר איסורים דאוסר כדי קליפה אבל יש להחמיר לכתחילה בחמץ וכמ""ש בכלי שני"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הכא אינו אסור אלא כשהוא חם ואילו לקמן (סי' תס""ז סע' י""ב) מחמירים אפי' בצונן?"	"כן הקשה המג""א (ס""ק ט'), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) המג""א בתחילה תי' דהתם מיירי במים שבולע אפי' בצונן והכא מיירי בתרנגולת בלא רוטב ולפיכך צריך להיות חם [אבל דחה חילוק זה, אמנם הערוה""ש (סע' י""ג) מקיים תירוץ זה]<br>2) המג""א מסיק לתרץ דהתם מיירי בבשר שיש בה פילי ולפיכך אסור אפי' בצונן והכא מיירי בדופן שלם ולפיכך צריך להיות חם אבל המים עצמם אסורים אפי' בצונן (מ""ב ס""ק כ""ז)<br>3) הבגדי ישע תי' דהרמ""א כאן מיירי בדינא והיינו דוקא בחמים אבל לקמן מיירי במנהג והוא לאסור אפי' בצונן (מ""ב ס""ק כ""ז)<br>4) השעה""צ (ס""ק כ""א) מתרץ דהכא מיירי כשנוגע לרגע ועל כן אינו אוסר אלא בחמים משא""כ לקמן מיירי כשנשרה במים עד שיתרכך [כגון ב' וג' שעות (ערוה""ש סע' י""ג)] ובזה אוסר אפי' בצונן"	סימן תמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נתבטל בששים קודם פסח האם הוא חוזר וניעור בפסח?	"הרא""ש והטור ס""ל דאינו חוזר וניעור אפי' יבש ביבש [אפי' חד בתרי (ביה""ל ד""ה ונתבטל)], אכן הרמב""ם וגאונים ס""ל דאפי' לח בלח חוזר וניעור [דלא כח""י (שעה""צ ס""ק כ""ה)], ולהלכה המחבר סותם להקל כהרא""ש ואח""כ הביא הרמב""ם ביש אומרים, והרמ""א הביא שיטת התרוה""ד דס""ל דנוהגין כהרא""ש כשהוא לח בלח [וה""ה לח ביבש (ביה""ל ד""ה בלח)] אבל יבש ביבש חוזר וניעור [המג""א (ס""ק י""א) פי' כפשוטו דהוי כמו פשרה דנוהגין להחמיר כהשיטות דחוזר וניעור כלפי דבר יבש, אכן המ""ב (ס""ק ל""ג) הביא מכמה אחרונים (עולת שבת, א""ר, נהר שלום) דהרמ""א פסק לגמרי דאינו חוזר וניעור אלא דס""ל כהרשב""א בשאר איסורים ביבש ביבש דאינו יכול לאוכלם בבת אחת, וה""נ יכול לקיימו בפסח אבל אסור לבשלו בפסח דאז החמץ נותן טעם בכל המאכל, והמ""ב (ס""ק ט""ז וס""ק צ""ג) סותם כהמג""א אבל החזו""א נקט כאחרונים אלו {וצ""ב במאי פליגי}]"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות לומר 1) שאינו חוזר וניעור 2) שחוזר וניעור?	"1) יש ראיה ממשנה בכלאים (פ""ט מ""א) אם רוב צמר גמלים על צמר רחילים מותר אח""כ לחברו לפשתן 2) יש ראיה מבכורות (כ""ב ע""א) דמים שנתבטלו בציר חוזר וניעור ע""י עוד מים [ודחה הערוה""ש (סע' ט""ו) דהתם ניתוסיף איסור משא""כ בחמץ דאין הגעת זמן פסח נחשב כתוספת איסור], ויש עוד סברא דלא שייך לבטל דבר שאינו אסור [ודחה הערוה""ש (סע' ט""ז) הרי קיי""ל דבטל בערב פסח אחר חצות אע""פ דכבר חל עליו שם איסור]"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין קמח בקמח?	"הוי כמו לח בלח (ב""י בשם הסמ""ג, ט""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק ל""ב), אכן כתב המ""ב לקמן (סי' תנ""ג ס""ק י""ז) דבעל נפש יחמיר להחשיבו כיבש ביבש"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא נודע לו התערובת עד הפסח?	"אפ""ה מקרי שנתבטל מערב פסח ואינו חוזר וניעור כשהוא דבר לח (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצאת בצק של חמץ בתוך סל של מצות אפויות חמות?	"כל מצה שודאי נגע בחמץ צריך קליפה {ולא נטילה דמיירי כשתתאי צונן} אבל כל מצה שמסתפק אם נגע בה בטל חד בתרי דהוי קודם פסח ואח""כ בפסח מותר לחממו דאינו אלא טעמא בעלמא ולא אמרינן דחוזר וניעור (מ""ב ס""ק כ""ט) [ולפי הפר""ח תלוי במח' אם חוזר וניעור אבל קיי""ל כהמג""א דכיון דהוא טעם בעלמא לכו""ע לא אמרינן חוזר וניעור (שעה""צ ס""ק כ""ד), ועי' במ""ב לקמן (סי' תנ""א ס""ק קי""א) דהביא שיטה דאמרינן חוזר וניעור דלא אזלינן בתר הבליעה אלא בתר המצות והם יבשים] [ואפי' להרשב""א דס""ל דאסור לבשל חד בתרי הכא מודה דמותר דהאיסור בטל כבר (שעה""צ שם)]"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנותן טעם לפגם קודם פסח?	"בטל אפי' בפחות מששים, והביה""ל (ד""ה ונתבטל) מסתפק אם יש בזה מח' אם הוא חוזר וניעור בפסח דאפי' בפסח גופא הוא חומרא בעלמא מה שאינו בטל"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשהות יבש ביבש בפסח 1) חד בתרי 2) חד בששים?	"1) כתב המג""א (ס""ק י""א) דלפי הרשב""א דס""ל בשאר איסורים דבטלים חד בתרי ומדרבנן אסור לאוכלם בבת אחת ה""נ בחמץ חד בתרי אסור לקיימו בביתו מדרבנן דהוי כאילו אוכלם בבת אחת [ולפי הרא""ש דס""ל דחד בתרי בטל לגמרי ומותר לאוכלם בבת אחת ה""נ יכול לקיימו בביתו, אבל לא קיי""ל כהרא""ש אלא במקום הפסד] {אמנם יש עוד סברא להחמיר דיבש ביבש חוזר וניעור בפסח וא""כ הוי כאילו החמץ בעין אפי' להרא""ש}, אכן לפי העולת שבת ודעימיה (שמובא לעיל) מותר לקיים תערובת חד בתרי בביתו בפסח ובלבד שלא יבשלם יחדו (מ""ב ס""ק ל""ג, שעה""צ ס""ק ל') 2) כתב השעה""צ (ס""ק כ""ח) דמותר לשהותו, ותמה עליו החזו""א (או""ח סי' קי""ט ס""ק כ""א) הרי למ""ד חוזר וניעור זה שייך אפי' כשהוא בטל בששים, ועוד כתב המג""א (ס""ק י""א) דיש עצה למי שרוצה לאוכלו בפסח דיכול לבשלו קודם פסח עד שיהא נימוח ויתערב קודם פסח ואז מותר לאוכלו בפסח, ואינו נחשב כמבטל איסור לכתחילה (מ""ב ס""ק ל""ג), והנה הט""ז (ס""ק ה') מחדש דאפי' אם עכשיו ליכא ששים מותר להוסיף עליו ששים עד שיהא בטל ומותר בפסח, אבל השיג עליו הרבה אחרונים דזה מקרי מבטלין איסור לכתחילה (ביה""ל ד""ה שהוא)"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת שנפלה ליין?	"כתב הרמ""א דאע""פ שנטל הפת ממנו קודם פסח חיישינן שמא נשארו בו פירורין ואסור לשתותו בפסח [אבל מותר לקיימו בפסח ואפי' מותר בהנאה (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ה), והחזו""א (סי' קי""ט ס""ק י""ב) אוסר ההנאה דמסתבר דיש בו פירורים, וגם אסור לקיימו אע""פ שאינו עובר עליו ב""י], ואע""פ שספק משהו הוא מ""מ החמירו בו משום דקרוב לודאי שנשארו בו פירורין (עולת שבת, ביה""ל ד""ה שמא) א""נ משום דהוי ספק בדבר שיש לו מתירין דהרי לפסח הבאה יהא מותר דכבר נתבטל קודם פסח, ע""ש. [והקשה רע""א דמלשון הרמ""א משמע דהלכה זו תלויה במח' אם אמרינן חוזר וניעור בדבר יבש, וצ""ע דהרי אפי' אי אמרת דאינו חוזר וניעור מ""מ יש כאן פירור דאינו בטל בפסח, ואמנם הביה""ל (ד""ה שמא) כתב דהלכה זו הוא לכו""ע]"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לקח מאותו יין ועירבו לתוך יין אחר?	"המג""א (ס""ק י""ג) הביא תשובת הרשב""א דאוסר אף היין אחר דשמא הפירורין נפלו לתוכו (מ""ב ס""ק ל""ז), אכן השיג עליו הערוה""ש (סע' י""ז) דהוא חומרא יתירה היא והרשב""א לשיטתו דס""ל דאפי' דבר לח חוזר וניעור"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיננו היין 1) קודם פסח 2) בפסח?	"1) הש""ך כתב דמהני לסננו קודם פסח דוקא לפי השיטות דאינו חוזר וניעור, והשיג עליו המג""א (ס""ק י""ג) הרי לכו""ע אין הטעם חוזר וניעור בפסח [ותי' רע""א דהרשב""א ס""ל כראשונים דאפי' טעם חוזר וניעור בפסח, וכן מובא סברא זו בשם הפר""ח בשעה""צ (ס""ק כ""ד)], אלא כתב המג""א דמהני לסננו קודם פסח לכו""ע ובלבד שיש ששים ביין כנגד כל הפת [ודלא כהט""ז (ס""ק ו') דס""ל דלא מהני לסננו דחיישינן שמא יש דקין מאד שיוצאין דרך נקבי המסננת (ערוה""ש סע' י""ז)] 2) אם סיננו בפסח לא מהני דכבר קיבל טעם ממנו בפסח ואינו בטל (מ""ב ס""ק ל""ו), ואפי' אם לא מצא שום פירורין על המסננת מ""מ חיישינן שמא נימוחו בתוך היין בפסח (מחה""ש, שעה""צ ס""ק ל""ד), והמג""א (ס""ק י""ד) כתב דאוסר בצונן דשורה בתוכו מעת לעת והוי ככבוש, אבל מעורר המ""ב (ס""ק ל""ח) דאפי' פחות ממעת לעת חיישינן שמא נתפרר הפת לתוך היין ולא מהני לסננו ואסור"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל פת לתוך מי דבש?	"א""א לסננו קודם פסח ואסור (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שאב הזוהמא ממי דבש בנפה שניפה בה קמח?	"בטל בששים קודם פסח ומותר לשתותו בפסח דהוי כלח בלח ואינו חוזר וניעור (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדגים שנמלחו במים בכלים של חמץ 1) קודם פסח 2) בפסח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3e1aa0f17173b304c14f201adec36997a7fa6325.jpg"">"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהערינג?	"כבר כתבנו דלפי המג""א אסור אפי' קודם פסח אבל מבואר מחיי""א דלפי המחבר אינו אסור אלא בפסח, ועי' בערוה""ש (סע' ל') דבזמנו אין מקום להחמיר כלל בהערינג דאין בו חשש חמץ כלל"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שרה הדגים בציר קודם פסח?	"מבואר ביו""ד (סי' ק""ה) דציר יש לה כח להפליט מאוכל בכדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח, אבל יש מח' אחרונים אם יש לה כח גם להפליט מכלים, הדעה ראשונה ס""ל דיש לה כח וממילא אם הכלי בן יומו או שהיה מלוח הרבה [דזה משוי ליה לשבח (שעה""צ ס""ק מ""ד)] אוסר בכדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח [ודוקא מה שהוא בתוך הציר ולא למעלה מן הציר], אבל הש""ך ס""ל דאין בו כח להפליט אלא בכ""ד שעות וא""כ אינו אוסר אלא כשהיה מלוח הרבה [דא""א לה לאסור משום בן יומו (שעה""צ ס""ק מ""ז)], והכריע המ""ב (ס""ק מ""ב) במקום הפסד יש להקל"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כדי להרתיח?	"התפארת ישראל (תרומות פ""י, פסחים פ""ב) כתב י""ח דקות, ויש עוד שיטות בזה, עי' במ""ב דרשו"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד?	"המחבר מקיל בדיעבד בפסח אפי' בכלי בן יומו ואפי' בהערינג, ולמעשה הכריע השעה""צ (ס""ק נ""ד) להקל בהערינג דוקא באינו בן יומו"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שורין בכלי של פסח, האם חיישינן לפירור כלשהו?	"לכתחילה צריך להדיחו מהמלח לפי המחבר בפסח ולפי הרמ""א קודם פסח (ביה""ל ד""ה מותר), אבל בדיעבד אין חוששין (מ""ב ס""ק מ""ה) {והקשה ר""י באק למה כתב המ""ב (ס""ק מ""א) דבדיעבד מותר מפני שנתבטל קודם פסח ואינו חוזר וניעור תיפוק ליה דאין חוששין לה כלל בדיעבד, וי""ל דמבואר במ""ב (ס""ק נ""ד) דהא דאין חוששין לפירור בדיעבד היינו אם א""א לקיימה עד אחר פסח אבל לכתחילה לא יאכלנו בפסח, אבל היכא דנתבטל קודם פסח אז אמרינן דמותר לאוכלו בפסח דאינו חוזר וניעור בפסח}"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדגים מונחים בכלי של חמץ בלא מים וציר?	"מותר (שעה""צ ס""ק מ', ביה""ל ד""ה השרוים)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה דברים כתב הרמ""א דנוהגין שלא לאכול בפסח?"	"גבינות, דגים, ובשר יבש [וה""ה שאר דברים המלוחים (מ""ב ס""ק מ""ח)] מפני שאין בודקים המלח קודם לכן (מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט אחרון?"	"יש להקל לגבי המלח שלא נבדק דהחמץ בטל בששים מדינא אבל אפשר דאין להקל אם היו כבושים בכלי חמץ דאז אינו בטל בששים (מ""ב ס""ק מ""ח, שעה""צ ס""ק נ""ח)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לאכול הבשר יבש בפסח?	"מדיחו [היינו לשפשפו ביד ולהסיר הנדבק בהם] ג' פעמים [לרע""א בשם דרכ""מ פעם אחת ליום, אבל משאר אחרונים משמע דסגי אפי' ג' פעמים ביום אחד (ביה""ל ד""ה הבשר), והערוה""ש (סע' כ""ז) כתב דג' פעמים הוא הידור בעלמא כדי להדיחו יפה יפה] וכתב הביה""ל (ד""ה הבשר) דבמקום הדחה יכול לשרותו לכתחילה ג' שעות ובדיעבד חצי שעה, והוסיפו האחרונים דנוהגין לשרותו ג""כ בנהר או בכלי פסח במים מחולפים ג' פעמים [אבל לא בכלי חמץ, ואפי' בדיעבד יש אוסרים אפי' בכלי שאינו בן יומו (שעה""צ ס""ק ס'), והערוה""ש (סע' כ""ז) מקיל בדיעבד]. וכל זה לכתחילה יעשה קודם פסח [עד הלילה (ביה""ל ד""ה קודם)] אבל בדיעבד מותר אפי' אם מדיחו בפסח (מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דברים לא מהני להדיחם?	"כתב המג""א (ס""ק י""ח) דלא מהני להדיח דברים שאין דרכו להדיחם כגון גבינה ודגים דגזרינן שמא יאכלם בלא הדחה ולכן אין להקל באוגערקע""ס או בלימינע""ס (מ""ב ס""ק נ') [ולפי הא""ר אסור אפי' בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת יו""ט, אבל הח""י (ס""ק כ""ב) משמע דמקיל], אבל מדינא אפשר להקל בלאק""ס והערינ""ג שדרכן בהדחה ומ""מ כתבו האחרונים דנהגו להחמיר בכל דגים חוץ מיו""ט אחרון אבל בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת יו""ט יש להקל (מ""ב ס""ק נ') "	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרכשות (kishke)?	"אין מועיל להדיחו מפני שיש בו בשר מחותך דק דק ולא נבדק המלח שנמלח בו (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק נ""ב), ואפי' אם ממולא בשאר דברים מ""מ אם מהפכין הכרכשתא ג""כ א""א להדיחו (שעה""צ ס""ק ס""ד)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגבינה?	"ה""נ לא מהני להדיחו דחיישינן שמא יש קצת פירור בתוכו (מ""ב ס""ק נ""ב)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מרקדין קמח בחדר שתלוי הבשר יבש?	"אם מדיחו גרע טפי דאז נעשה פירורי בצק דקין מאוד ולכן יש ליזהר שלא לרקד הקמח סמוך למאכלים ומשקין או לכלים של פסח (מ""ב ס""ק נ""ג)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם כבר בישל דברים שמוזכרים ברמ""א?"	"כתב הרמ""א דבדיעבד אין לאסור [ולפי המג""א (ס""ק כ') דוקא אם נתערב באחרים, אבל קיי""ל כרוב האחרונים דמותר אפי' בעין (מ""ב ס""ק נ""ד, שעה""צ ס""ק ס""ח)] כיון שהוא רק חשש ספק משהו דרבנן, אבל אם אפשר לקיימם עד אחר הפסח אין לאוכלם בפסח (מ""ב ס""ק נ""ד)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר חריף שנחתך בסכין של חמץ?	"כתב המג""א (ס""ק כ') דאסור אפי' בדיעבד דהוי כחמץ גמור, ואפי' בסכין נקי שאינו בן יומו [ואפי' ביו""ט אחרון (שעה""צ ס""ק ע'), אבל מותר לקיימו עד אחר פסח (ח""י ס""ק כ""ו, ערוה""ש סע' כ""ז)], ויש מתירין במקום הפסד מרובה בסכין נקי שאינו בן יומו אם נתערב בפחות מששים (מ""ב ס""ק נ""ד), ופשוט דאם אפשר להסירו ולהדיחו מקודם פסח ולא נשאר השום מותר דכבר נתבטל קודם פסח (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק ע""ב)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומן מהותך?	"יש בזה ב' חששות, א' חשש פירור חמץ משהו, ב' חשש בליעות מכלי של חמץ, ולפיכך כתב הרמ""א דאסור באכילה אפי' בדיעבד [אבל מותר בהנאה (מ""ב ס""ק נ""ה)] אלא אם נזהר משני דברים אלו (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק נ""ו), וביאר הביה""ל (ד""ה אסור) דכאן החמיר טפי מפני שמצוי בו פירורי חמץ [ודלא כמטה יהודה דביאר דכאן חיישינן טפי לפליטת כלי חמץ], אבל מח""י (ס""ק ל""ג) משמע דליכא חילוק בין שומן לשאר דברים, והביה""ל מסיים וצ""ע "	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לסנן השומן?	"מהני כלפי החשש פירור {ואם נימוח בטל קודם פסח} אבל עדיין אסור משום חשש כלי חמץ בן יומו (מ""ב ס""ק נ""ז) ומשום חומרא דפסח לא אמרינן דסתם כלים אינם בני יומן (מג""א ס""ק כ""ג), והמג""א (ס""ק כ""ב) הביא ממהרי""ט דדוקא בשומן שנתבשל במחבת מחמירים בה דאינו בן יומו דדרכו להתבשל בה תדיר אבל בשאר דברים לא חיישינן לבן יומו, אבל הביה""ל (ד""ה וכן) כתב דמסתימת שאר הפוסקים משמע דמחמירים בכל דבר משום חומרא דפסח"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר ברי לי שהכלי לא היה בן יומו ולא נפל לתוכו פירור חמץ?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ג) דלאחר המעשה אינו נאמן לומר ברי לי דמלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה [ובמקום הפסד מרובה יש להאמינו שהכלי אינו בן יומו אבל יש מח' בין הא""ר ופמ""ג אם מאמינו דלא נפל פירור לתוכו ולפיכך מייעץ השעה""צ (ס""ק ע""ו) לסננו], אבל אם מתחילה בישלו לשם פסח נאמן לומר שהכלי לא היה בן יומו [וה""ה שלא לשם פסח אבל בישלו בכוונה בכלי חדש (מ""ב ס""ק ס')] אבל פשוט דלכתחילה אין לבשל בכלי של חמץ אע""פ שהוא אינו בן יומו (מ""ב ס""ק נ""ח), ואם נוהגין במקומו לבשל ולנער בכלים המיוחדים לאותו דבר הוי עדיף מברי לי ונאמן שלא נתערב בו חמץ (מ""ב ס""ק ס', שעה""צ ס""ק פ') "	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרש השומן בכלי חמץ?	"כתב הפמ""ג דבדיעבד אינו אסור דלא אמרינן כבוש אלא בדבר לח ולא בדבר קרוש (שעה""צ ס""ק ע""ז)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאמרינן בעלמא סתם כלים אינן בני יומן?	"המג""א (ס""ק כ""ב) הביא שיש בזה ס""ס, ולכו""ע הספק ראשון הוא ספק אם נשתמשו בו ביום, ויש מח' ראשונים מהו ספק השני, הטור (יו""ד סי' קכ""ב) ס""ל דהוי ספק אם נשתמשו בדבר הפוגם בעין [ולפי""ז חמץ שרגילין להשתמש בקדירות ורובן אין פוגמין השומן לא שייך היתר זה], והרשב""א (ח""א סי' תצ""ז) ס""ל דהוי ספק אם נשתמשו בו דבר המותר [ולפי""ז בחמץ נמי מותר דשמא נשתמשו בו מים או בשר ולא חמץ]"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט אחרון?"	"כתב הרמ""א דיש להקל ביו""ט אחרון [כשנעשה קודם פסח (מ""ב ס""ק ס""ב)] כיון דהוא דרבנן ויכול לסמוך על סתם כלים שאינם בני יומן וגם לא חיישינן לפירורין (מ""ב ס""ק ס""א) [והפר""ח מפקפק דאתי לזלזולי ביה (ביה""ל ד""ה אבל)], ואם הוא ודאי בן יומו הגר""א מקיל ביו""ט אחרון לסמוך על השיטות דהוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא אבל המ""ב (ס""ק ס""א) סותם כהפוסקים דחוששים דהוי נ""ט בר נ""ט דאיסורא"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרקחת?	"הט""ז (ס""ק י') מחמיר אפי' בידוע דאינו בן יומו ואפי' ביו""ט אחרון דהוא דבר חריף ומשוי ליה לשבח, אכן הרבה אחרונים חולקים עליו דמאחר שמטגנין אותן בדבש בטל חורפייהו (מ""ב ס""ק ס') [ואם מבשלים אותם במים החיי""א מחמיר דהמים אינו ממתיק אבל השעה""צ (ס""ק ע""ט) השיג עליו דמבואר ביו""ד דאפי' מים מבטל כח החריפות]"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות מי דבש של כל השנה באחרון של פסח?	"המג""א (ס""ק כ""ה) הביא מט""ז דיש מקילין, אבל לא במקום שהדרך להעמידו בשמרים ויש חשש שהחמיצוהו בשמרי שכר (מ""ב ס""ק ס""ג). וכן אסור אם נתבשלו ביורות שמבשלים בהם יין שרף אפי' אם בישל בהם שאר דברים בינתים (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסתפק אם נתבשל בכלי חמץ?	"הביה""ל (ד""ה שמבשלין) הביא מבית מאיר דאם מסתפק אם נתבשל בכלי חמץ צריך להחמיר אבל אם מסתפק אם נתבשל כלל אין לחוש, ע""ש"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בדברים שהחמיר בהם הרמ""א, מה הדין אם נתערבו באחרים?"	"הרמ""א מקיל כשהם בטלים בששים, והח""י (ס""ק ל""ב) מקיל בהפסד מרובה אפי' אם אינו בטל בששים [ואפי' בשומן שיש בו חשש פירורין (שעה""צ ס""ק פ""ה)], והמג""א (ס""ק כ""ו) מקיל אפי' בלא הפסד מרובה כל דבר שאין בו חשש פירורין (מ""ב ס""ק ס""ד) דסתם כלים אינם בני יומן וגם הוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא לפי הרבה פוסקים (מ""ב ס""ק ס""ה), והביה""ל (ד""ה וכן) הכריע להקל כשניהם, דהיינו מקיל כהח""י בהפסד מרובה אפי' בשומן, וגם מקיל כהמג""א בלא הפסד מרובה בשאר דברים [אבל הערוה""ש (סע' כ""ט) אינו מקיל אלא כשבטל בששים]"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה ודאי בן יומו ונתערב באחרים?	"המ""ב (ס""ק ס""ה) אינו רוצה לסמוך על הפוסקים דהוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא לחוד וממילא הוי אסור, אבל בשעה""צ (ס""ק פ""ז) הביא דהפמ""ג מסתפק בדיעבד בזה, והכריע השעה""צ דבמקום הפסד מרובה יש להקל אם יש ששים כנגדו"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחומץ שמסתפק ממנו כל השנה?	"יש מחמירים שלא להסתפק ממנו בפסח שמא נפלו בה פירורי חמץ [אפי' אם נשאבו בכלי פסח (מ""ב ס""ק ס""ו)], אבל כתב הרמ""א דבמקומות שאין החומץ מצוי לא ראיתי מחמירים בזה [לפי המג""א (ס""ק כ""ז) הוא קולא בשעת הדחק, אבל הערוה""ש (סע' ל""א) ביאר דהיו רגילין ליתן משיירי מאכל לתוך החומץ דוקא במקומות שהחומץ מצוי], ופשוט דהחומץ שבבית האוצר מותר דאין נכנסין שם באמצע הסעודה (מ""ב ס""ק ס""ז) [ולפי הערוה""ש (סע' ל""א) אין החשש שיפלו באמצע הסעודה אלא שיתנו בתוכו בכוונה וא""כ ליכא מעלה בשל בית האוצר]"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לסננו?	"מהני לסננו קודם פסח (ח""י ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק ס""ח), ותמה רע""א צ""ע למה הקיל הרמ""א במקום שאין שכר מצוי הרי לעולם אפשר לסננו קודם פסח (שעה""צ ס""ק צ""ב)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלאות מהיין ושכר בכלי חמץ סמוך לפסח?	"הרמ""א הביא מנהג שלא למלאות ממנו בכלי חמץ תוך ל' יום לפסח [אפי' כשהם כלים נקיים], ובדיעבד נוהגין שלא לשתותו בפסח אבל הרמ""א מסיים דהמקיל לא הפסד ובפרט במקומות שיין ושכר אינם מצויין, וכתב המג""א (ס""ק כ""ט) בשם המהרי""ל דאם הכלי היה מורק ושוטף מותר (מ""ב ס""ק ע""א)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר החומץ בתוך הכלי חמץ?	"המג""א (ס""ק כ""ח) מחמיר בחומץ דהוי דבר חריף כציר ואוסר בכדי שיתנו על האור וירתיח, אכן המ""ב (ס""ק ע""א, שעה""צ ס""ק צ""ה) פסק כשאר האחרונים דאע""פ שהוא דבר חריף דמשוי ליה לשבח אפי' כשאינו בן יומו מ""מ בעינן מעת לעת"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקומות שמערבין סוכר בחומץ?	"לכתחילה אין להסתפק ממנו אפי' אם סיננו, ובדיעבד במקום הפסד מרובה יש להקל אפי' אם לא סיננו (מ""ב ס""ק ע""א)"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבית יין שדבקו נסריו בבצק 1) שאין בו כזית 2) שיש בו כזית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-30524878f3f5482a4279a00e527d60ea3b525a8b.jpg"">"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה לדבק בצק על החבית?	"כתב הערוה""ש (סע' ל""ג) דכל הנ""ל בדיעבד אבל לכתחילה אסור לדבק חמץ על החבית אפי' זמן הרבה קודם פסח"	סימן תמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלח שהניחו במדוכה?	"כתב המרדכי דמותר למלוח בו בשר לפסח, והקשה הדרכ""מ (ס""ק י""ב) למה לא אמרינן דבולע מהכלי חמץ, ותי' דהיתרא הוא, ועוד תי' דרק דבר לח בולע ולא דבר יבש, וכן נקט המ""ב (ס""ק ע""ח) דלא שייך כבוש בדבר יבש, והוסיף דמותר אפי' במדוכה בת יומא ואפי' אם מניח המלח באמצע פסח (מ""ב ס""ק ע""ט), וכל זה דוקא כשהניחו במדוכה אבל אם הניחו בכלים של חמץ ממש אין כדאי לכתחילה להשתמש בהם בפסח (ביה""ל ד""ה מלח)"	סימן תמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נידך מלח בתוך המדוכה?	"כתב המג""א (ס""ק ל""ב) דאיכא דוחקא ואסור אפי' באינה בת יומא ואפי' קודם פסח, אמנם כתבו האחרונים דמדוכות שלנו דעיקרן לבשמים והוי רק ספק טעם משהו מותר קודם פסח דכבר נתבטל בששים (מג""א שם, מ""ב ס""ק פ')"	סימן תמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דורך בוסר קודם פסח?	"כתב הסמ""ק דאע""פ שהמדוכה של חמץ מ""מ מותר בפסח מפני שהוא צונן וגם הוא איסור משהו, וכן פסק המחבר והרמ""א, וכתב המג""א (ס""ק ל""ג) דמבואר מדבריהם דבוסר אינו דבר חריף אבל ביו""ד (סי' צ""ו) מבואר דפירות חמוצים הוי דבר חריף וא""כ ה""ה בוסר וממילא מקבל טעם ממדוכה ואסור, והכריעו האחרונים דבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הפוסקים דפירות חמוצים אינם דבר חריף (מ""ב ס""ק פ""א) [מסתימת המ""ב משמע דיש להקל אפי' בבן יומו, אבל החזו""א ס""ל דיש להקל בהפסד מרובה דוקא באינו בן יומו]"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדוכות שלנו?	"כיון שאין דרכן להשתמש בהם חמץ נמצא שאין בהם אלא חמץ משהו וממילא יש להקל אפי' שלא במקום הפסד (מ""ב ס""ק פ""א)"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדוכה שאינה נקיה?	"המג""א (ס""ק ל""ד) ס""ל דאפי' להשיטות דאינו דבר חריף מ""מ אסור אפי' קודם פסח דנכנס בו קצת חמץ וא""א להדיחו (מ""ב ס""ק פ""ג), אבל השעה""צ (ס""ק קט""ז) הביא שיטת הא""ר ונחלת צבי דמקילים קודם פסח דבטל [וביאר החזו""א (סי' קי""ט ס""ק ט""ז) דבאמת לא פליגי אלא תלוי אם נימוח קודם פסח או לא]"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדוך הבוסר בפסח?	"מדויק מהמחבר דאינו מותר לדוך אלא קודם פסח ולא בפסח אבל הרמ""א כתב דמותר אפי' בפסח, וביאר הביה""ל (ד""ה בוסר) דלפי הא""ר ונחלת צבי (הנ""ל) מצי למימר דלא פליגי אלא שהמחבר מיירי במדוכה שאינה נקיה ולפיכך מותר דוקא מערב פסח והרמ""א מיירי בנקיה [אבל לפי המג""א דמחמיר באינה נקיה אפי' מערב פסח צ""ל דהרמ""א חולק על המחבר אע""פ שלא כתב לשון ""וי""א"" וכדומה], ופשוט להערוה""ש (סע' ל""ה) דאסור לדוך בפסח עצמו בכל אופן"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חותך הבוסר בסכין של חמץ?	"כתב הרמ""א דסתם סכין אינו נקי ויש לחוש לחמץ שדבוק עליו ואסור אם חתכו בפסח, ודייק המג""א (ס""ק ל""ה) דאם חתכו קודם פסח מותר ע""י הדחה [דדוקא במדוכה א""א להדיחו דהחמץ נכנס בפנים משא""כ בחתיכה בעלמא (שעה""צ ס""ק קי""ז)], אבל בתוך הפסח אין לסמוך על ההדחה [דחיישינן שנשאר משהו (שעה""צ ס""ק קי""ח)], וחידש המג""א (ס""ק ל""ה) דכל זה אם חתכו בקביעות כגון בחנות של גוים אבל אם באקראי חתך ישראל בסכין חמץ [אפי' אם אינו נקי (שעה""צ ס""ק ק""כ)] דבר שאינו חריף בפסח סגי בהדחה או בגרידה (מ""ב ס""ק פ""ה)"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך בסכין דבר חריף?	"אפי' סכין נקי קודם פסח אוסר, ודוקא אם שימש בחמץ חמין דאל""ה אין בו בליעות של חמץ ואינו אוסר הדבר חריף (מ""ב ס""ק פ""ו)"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חתך הבוסר, מה הדין בדיעבד אם נתערב לתוך התבשיל?	"כתב הרמ""א דבדיעבד אין להחמיר מספק ואין חוששין שהיה פירור על הסכין דדוקא בשמנונית אמרינן דמסתמא דבוק בו ולא בחמץ דאיסור משהו אינו אלא מדרבנן (מג""א ס""ק ל""ז, מ""ב ס""ק פ""ח) {והא דכתב המג""א (ס""ק ל""ו, ומובא במ""ב ס""ק פ""ז) דמותר אפי' בפחות מששים היינו דליכא ששים כנגד כל הבוסר אבל בודאי איכא ששים כנגד החמץ}, ולפי הא""ר ועוד אחרונים מותר אפי' אם לא הדיחו הסכין מקודם אבל לפי המג""א (ס""ק ל""ז) היינו דוקא אם הדיחו מקודם (שעה""צ ס""ק קכ""ג, מ""ב ס""ק פ""ח), והכריע הגר""ז דבמקום הפסד מרובה או לצורך שמחת יו""ט יש להקל, אמנם כתב החיי""א דבמקום שידוע שחמץ דבוק להסכין אין להקל אם לא הדיחו מקודם (מ""ב ס""ק פ""ח)"	סימן תמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דבר חריף?	"איתא בגמ' דחלתית הוי דבר חריף ומחליא להו לשבח אפי' אינו בן יומו, והטור הביא מספר התרומה דה""ה צנון ובצל וזיתים, וכן נקט הרא""ש, אבל המהר""ם מרוטנבארג היה נוטה להקל מדינא ואע""פ שלמעשה החמיר מ""מ ס""ל דאין למחות ביד המקילין, והטור מסיים דלכו""ע אם בשעת הכבישה נותנים בהם מים בטל חורפייהו [ועי' בפתח""ת (סי' צ""ו ס""ק ד') דהביא מח' אם הבישול מבטל חורפייהו]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מים צריך כדי לבטל חורפייהו?	"לפי רוב הפוסקים צריך רוב מים, ולפי המג""א (ס""ק ל""ט) א""צ רוב אלא תלוי בעיני המורה (מ""ב ס""ק צ', שעה""צ ס""ק קל""ה) [והמ""ב פסק כרוב פוסקים, והחזו""א (סי' קי""ט ס""ק י""ח) פסק כהמג""א]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך זיתים בסכין?	"אם הוא סכין חדש מותר, ואם הוא ישן אפי' נקי ואינו בן יומו וקודם פסח אסור דזיתים הוי דבר חריף ומחליא ליה לשבח (מ""ב ס""ק פ""ט, שעה""צ ס""ק קכ""ז), ואין הטעם בטל בששים קודם פסח דמשערינן כנגד כל הסכין (מג""א ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק קכ""ח) [אבל לא אמרינן חנ""ן כשנבלע קודם פסח דבזה סמכינן על השיטות דהיתרא בלע בצירוף רבינו אפרים דליכא חנ""ן בשאר איסורים (מג""א שם)]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אח""כ 1) כבשם 2) בישלם?"	"1) אע""פ שבכולם יש ששים כנגד כל הסכין מ""מ אין בכח הכבישה להפליט מזה לזה ואסור (מג""א ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק קכ""ח) 2) הט""ז (ס""ק י""ד) מקיל דע""י הבישול יוליך הטעם מן האחד לשני ויש ששים כנגד הסכין, אבל המג""א (ס""ק ל""ח) מחמיר, והכריע המ""ב (ס""ק פ""ט) להקל במקום שמחת יו""ט אם יודע שהסכין נקי {אבל באינו נקי יש חשש פירור והוי דבר יבש דחוזר וניעור בפסח, וע""ע בחזו""א (סי' קי""ט ס""ק י""ז) דחולק על המ""ב} [והחיי""א אינו מקיל לשמחת יו""ט אלא בסכין שאינו בן יומו, אכן השעה""צ (ס""ק קל""ג) הכריע להקל אפי' בבן יומו דבלא""ה יש שיטות דאין זיתים נחשבים כדבר חריף, וכן משמע מהגר""ז דיש להקל אפי' בבן יומו]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבשם קודם שחתכם?	"אפי' אם לא נגמר הכבישה מ""מ המים מבטל כח החריפות ואינו דבר חריף (ט""ז ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק פ""ט, ביה""ל ד""ה מותרת), ומיהו מבואר מהמחבר דאין להקל אלא בכלי שאינו בן יומו אבל בבן יומו חיישינן שיש להם קצת חריפות ואחר כ""ד שעות מחליא הטעם (ח""י ס""ק מ""ג, מ""ב ס""ק צ', שעה""צ ס""ק קל""ו) [ופשוט דבכל אופן צריך להוציאם מהכלי קודם פסח דאנן מחמירים על נותן טעם לפגם בפסח (מ""ב ס""ק צ""א)]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי זיתים?	"אם סיננן קודם פסח מותר דכבר נתבטל החמץ בששים, אבל לא מהני לסננם בפסח דכבר נאסרו במשהו בפסח (מ""ב ס""ק פ""ט, שעה""צ ס""ק קכ""ט)"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר הכבישה האם הזיתים חוזרים להיות דבר חריף?	"כן, שלאחר שיתחמצו חוזרים להיות דבר חריף ועל כן צריך להוציאם מכלי חמץ, אבל אינם מחליא הבליעות הבלוע בהם מקודם לכן כיון שבשעת עיקר קבלת הטעם לא היה דבר חריף [דבליעות אלו הוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא משא""כ מה שהם מקבלים מכלי חמץ יהיו דאיסורא] (ח""י ס""ק מ""ג, מ""ב ס""ק צ', שעה""צ ס""ק קל""ד) "	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך שייך כבוש כמבושל, הרי לאחר כ""ד שעות נפגם הטעם?"	"1) המג""א (לעיל ס""ק ט""ז) תי' דעל כרחך נתנוהו לתוכו מיד [ודוחק דאינו משמע כן מסתימת הפוסקים (ביה""ל ד""ה אם)]<br>2) הח""י (ס""ק מ""ג) תי' דכיון דהוא דבר חריף אע""פ שהמים מבטלו מ""מ יש חריפות קצת ואוסר דוקא כשהוא בן יומו [וגם זה דחוק דסתימת הטור משמע דהמים מבטלו לגמרי (ביה""ל שם)]<br>3) הבית הלל (סי' ס""ט) והפר""ח תירצו דכלי העומד עם רוטב לא נפגם טעמו לעולם ורק כשהוא ריקם [ואע""פ שכמה אחרונים חולקים עליהם, לכתחילה יש להחמיר אבל בשעת הדחק יש להקל (ביה""ל ד""ה אם)]"	סימן תמז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב חמץ במצה יבש ביבש?	"הרי""ף והרשב""א ס""ל דאוסר במשהו [וביאר הנקה""כ (יו""ד סי' צ""ב ס""ק ט""ז) מפני שהוא דבר שיש לו מתירין ולפי""ז דוקא מין במינו, אכן מבואר במרדכי דהטעם הוא דומיא דלח דאוסר במשהו ה""ה יבש ולפי""ז דוקא בפסח ולא בערב פסח אבל צריך ליזהר לאוכלו קודם פסח כדי שלא יהא חוזר וניעור בפסח (מג""א ס""ק מ', מ""ב ס""ק צ""ג) {ותמה הפמ""ג (א""א ס""ק י""א) למה לא סגי לאכול אחד מהם ואח""כ יש תלייה, ובאמת מבואר לקמן דההיתר דנאכל אינו פשוט כ""כ דאנן קיי""ל ביו""ד דדוקא נאבד, וא""כ המ""ב כאן ניחא, ועי' בפסק""ת (הע' 206)}, והא דבטל ברוב מערב פסח היינו דוקא מין במינו אבל מין בשאינו מינו צריך ששים גזירה שמא יבשלם ויתן טעם (שעה""צ ס""ק קמ""ד)], והרא""ש ס""ל דהוי כמו שאר איסורים ובטל ברוב, ויש שיטת רש""י דס""ל דצריך להשליך אחד וגם ס""ל דאינו מותר באכילה אלא בהנאה. להלכה, המחבר סותם כהרי""ף ורשב""א ואח""כ הביא שיטת הרא""ש, והסכימו האחרונים כדעה ראשונה (מ""ב ס""ק צ""ה) [ולפי החזו""א (סי' קי""ט ס""ק ב') היינו לענין אכילה אבל לענין הנאה יש להקל כהרא""ש], אבל בדיעבד אם נאכל אחד מהם כיון שהוא איסור דרבנן יכול לתלות שנאכל החמץ והשאר מותר (מ""ב ס""ק צ""ה) {ודוקא אם אוכלם שנים שנים} [ולפי החזו""א (סי' קי""ט ס""ק כ' - כ""א) היינו דוקא אם נאבד ולא כשנאכל, ועי' ביו""ד סי' ק""י סע' ז' שיש מח' בענין זה]"	סימן תמז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה למוכרם לגוי חוץ מדמי איסור שבו?	"הביה""ל (ד""ה יבש) הביא פמ""ג בפתיחה דאפשר דמותר"	סימן תמז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב ככרות?	"כתב המג""א (ס""ק מ') דהוי דבר שבמנין וקיי""ל כר""ע דלא בטיל [דלא כב""י וט""ז דכתבו דלא קיי""ל כר""ע (שעה""צ ס""ק ק""מ)] (מ""ב ס""ק צ""ב) כיון שנמכרים במנין ולא באומד (שעה""צ ס""ק ק""מ), וזהו אפי' אם נתערב מערב פסח (שעה""צ ס""ק קל""ט) "	סימן תמז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצה שיש בה בליעות של חמץ?	"האליה זוטא כתב בדעת הלבוש דאפי' להרי""ף ורשב""א בטל ברוב כיון שאין האיסור מחמת עצמו, אבל המג""א (ס""ק מ') והט""ז (יו""ד סי' צ""ב) חולקים עליו וס""ל דנהי דלא נחשב כדבר שבמנין מפני שאין האיסור מחמת עצמו ולפי הרא""ש יהא בטל מ""מ לפי הרי""ף ורשב""א אינו בטל (מ""ב ס""ק צ""ג, שעה""צ ס""ק קמ""ח)"	סימן תמז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב כלי חמץ בתוך כלי פסח?	"הב""ח בתחילה כתב דבטל ברוב [דלא מקרי דבר שבמנין שהאיסור עצמו אינו דבר שבמנין] ואח""כ כתב דאינו בטל משום דבר שיש לו מתירין, אמנם כתב המג""א (ס""ק מ', ע""פ מחה""ש, שעה""צ ס""ק קנ""א) דאע""פ דאנן קיי""ל דחמץ מקרי דבר שאין לו מתירין [מפני שיהא אסור אף לשנה הבאה] מ""מ אינו בטיל משום דבר שיש לו מתירין מטעם אחר דאפשר בהגעלה [ולפי האליה זוטא ולבוש פשוט דבטל דאינו אסור מחמת עצמו (שעה""צ ס""ק קמ""ט)], וכן פסק המ""ב (ס""ק צ""ג) דראוי להחמיר אפי' אם נתערב קודם פסח [ואפי' באינו בן יומו (שעה""צ ס""ק ק""נ)], אבל מסיים דבמקום צורך גדול ומניעת שמחת יו""ט יש להקל באינו בן יומו שנתערב ערב פסח, ולא אמרינן דחוזר וניעור בפסח דקודם פסח היה נותן טעם לפגם (שעה""צ ס""ק קנ""ב), והוסיפו האחרונים (חיי""א כלל קכ""א סע' כ""ב, גר""ז סע' י""ז, כה""ח ס""ק רי""ז) דצריך לסלק כלי אחד"	סימן תמז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנותן טעם לפגם בפסח?	"הרשב""ם ויראים ורשב""א ס""ל דכי היכי דמחמירים בחמץ משהו בפסח כך מחמירים בנותן טעם לפגם בפסח [והוסיף הב""י בשם התרוה""ד היינו אפי' בטעם משהו], אבל רוב ראשונים (רש""י, תוס', רא""ש) סוברים דטעם פגום עדיף ומותר בפסח דפקע איסורו לגמרי [וביארו הפמ""ג (יו""ד סי' ק""ג מש""ז ס""ק א') ורע""א (מהדו""ק סי' קס""ו) דהרשב""א לשיטתו (תורת הבית ב""ד ש""א) ס""ל דנותן טעם לפגם מותר בשאר איסורים משום שבטל ברוב וממילא בפסח דאסור במשהו אינו בטל, ושאר ראשונים ס""ל כהר""ן (ע""ז ל""ב ע""ב בדפי הרי""ף) דנותן טעם לפגם מותר מפני שאינו נהנה מהאיסור, וא""כ ה""ה בפסח, ואפי' אם אינו נפסל מאכילת כלב מ""מ מבואר בהר""ן דאינו ראוי לחמע עיסה אחר]. להלכה, המחבר מקיל כרוב ראשונים [ומותר אפי' בדליכא ששים אבל צריך עכ""פ רוב דהחמץ בעין בודאי אסור (מ""ב ס""ק צ""ו)], והרמ""א כתב דנוהגין להחמיר, ואסור אפי' בהנאה (מ""ב ס""ק צ""ז), אבל במקום שאין מנהג יש להורות דהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו ברכה (ב""י בשם תרוה""ד, מג""א ס""ק מ""א, מ""ב ס""ק צ""ח), ובדיעבד אם בישל בכלי שאינו בן יומו יש להקל לעני ולא לעשיר אבל לאחר י""ב חודש דכבר פג טעמו וריחו יש להקל אף לעשיר {דהוי כמו נפסד לגמרי} (ערוה""ש סע' כ""א) [והקשה ר""י באק מאי שנא ממ""ב לעיל (סי' תמ""ב ס""ק מ""ד) דדיו שנתערב בשכר שעורין אסור אלא אם נפסל מאכילת כלב, וצ""ע דכאן אמרינן דאם נפסד לגמרי מותר]"	סימן תמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטעם פגום משהו?	"ה""נ כתב הרמ""א דנוהגין להחמיר, אבל בזה כתב המ""ב (ס""ק ק') דיש להקל לענין הנאה ומותר למוכרו לגוי, ועוד כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""א) דיש להקל באכילה ביו""ט אחרון (מ""ב שם)"	סימן תמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסד לגמרי עד שיהא כעפרא בעלמא?	"כתב הב""י בשם הרשב""א אע""פ שנפסד אחר זמן איסורו ואסור בהנאה אינו אוסר התערובת דעכשיו אינו נהנה מהחמץ (ח""י ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק צ""ז) {וביאר ר""י באק דהמחמירים בנותן טעם לפגם סברי דעדיין יש לחוש דנהנה מעט מחמת הטעם [וה""ה במשהו מפני לא פלוג] אבל כשהוא נפסד לגמרי ליכא למיחש להכי ומותר דאינו נהנה כלל, ופשוט דכל זה מיירי כשלא נפסד מאכילת כלב}"	סימן תמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין ריח?	"המג""א (ס""ק מ""א) מצדד להקל דיש תלתא למעליותא, א' ריח, ב' משהו, ג' נותן טעם לפגם (מ""ב ס""ק צ""ט)"	סימן תמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל בחמץ שעבר עליו הפסח?	"כתב המ""ב (ס""ק ק""א) הכלל הוא דאם עבר על ב""י מן התורה קנסו אותו לאחר פסח [ואפי' בתערובת חמץ כל זמן שיש בו כזית שאינו בטל, ויש סוברים אפי' כזית שלא בכדי אכילת פרס, עי' מ""ב לעיל (סי' תמ""ב ס""ק א')], ואם לא עבר עליו ב""י [אע""פ שהיה אסור לקיימו שמא יבא לאוכלו] לא קנסו אותו אחר פסח"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שנתערב קודם פסח 1) מין בשאינו מינו 2) מין במינו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5f70b8da7edeae31b5ab912d0ed61dd90f5276a8.jpg"">"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב החמץ בכוונה קודם פסח?	"אסור לכתחילה לבטל החמץ קודם פסח בדעת לאוכלו בפסח [ומ""מ כיון שיש מקילין דאין החמץ נקרא דבר איסור יש להקל בדיעבד אם עירבו בכוונה דמותר לאחר פסח (שעה""צ ס""ק קס""ז)], אבל מותר לבטלו קודם פסח על דעת לשהותו עד אחר פסח [וזהו דוקא באופן שיהא מותר לאוכלו בפסח אבל מין במינו ברוב דמדרבנן אסור באכילה אסור לקיימו בפסח שמא יבא לאוכלו ופשוט דאסור לשהותו עד אחר פסח, ויש להסתפק בביטול בששים יבש ביבש דחוזר וניעור בפסח אם זה מותר (שעה""צ ס""ק קס""ט)] (מ""ב ס""ק ק""ב)"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב פחות מכזית קודם פסח?	"כתב המג""א (ס""ק מ""ב) בשם הב""ח דאינו עובר על ב""י וממילא אינו אסור אחר פסח ומ""מ אינו יכול לאוכלה דהרי הוא טועם החמץ שבו אלא צריך למוכרו לגוי, והמקור חיים משמע דמחמיר מטעם אחר והוא מפני שעובר על ב""י על חצי שיעור, אכן הבית מאיר והגר""א חולקים עליהם וס""ל דמותר אף באכילה, והביה""ל (ד""ה בין) מסתפק אם הגר""א ג""כ ס""ל דיש איסור חצי שיעור אם החמץ בעין ורק חולק מפני שהוא בתערובות, והביה""ל מסיים וצ""ע למעשה {ועי' מש""כ לעיל (סי' תמ""ב) דיש ב""י על חצי שיעור אבל אם מבטלו א""צ לבערו}, והערוה""ש (סע' מ""א) מקיל {אבל צ""ע במה שהוא מקיל אף כשביטלו הכזית דמבואר לקמן (סי' תמ""ח) דלא מהני ביטול כלפי חמץ שעבר עליו את הפסח, וכן הוא מפורש בערוה""ש בסמוך (סע' מ""ד), וצ""ע}"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב החמץ באמצע הפסח 1) בשוגג 2) במזיד?	"1) מדאורייתא בטל אבל מדרבנן אוסר במשהו וצריך לבערו, ובדיעבד אם עבר ולא ביערו [אפי' במזיד, דהרי לא עשה מעשה בידים (שעה""צ ס""ק קע""א)] מותר אחר פסח כיון שלא עבר עליו ב""י [אע""פ שחל עליו ב""י מתחילת פסח מ""מ לאחר שנתערב בפסח כבר נתבטל (שעה""צ ס""ק קע""ב)] (מ""ב ס""ק ק""ג) 2) הוי כמבטל איסור לכתחילה ואסור לעולם (מ""ב שם)"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שעבר עליו את הפסח שנתערב אחר פסח?	"הטור [ועוד ראשונים (שעה""צ ס""ק קע""ה)] ס""ל דדבר לח אינו בטל אלא בששים [אבל יבש ביבש מודה דבטל ברוב], אכן המג""א (ס""ג מ""ד) ועוד פוסקים חולקים עליו וס""ל דלגבי האיסור דרבנן דחמץ שעבר עליו את הפסח בטל ברוב, ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק ק""ה) להקל במקום הפסד מרובה או שעת הדחק"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחמירים דבעי ששים כשנתערב אחר פסח, מה הדין אם נתערב בפחות מששים?	"כתב הרמ""א דאפשר להשליך ההנאה לים המלח, וכתב המג""א (ס""ק מ""ה) דאז מותר הוא אפי' באכילה [אבל אם נתערב קודם פסח או באמצע פסח לא מהני פדיון אלא להתירו בהנאה ולא באכילה, ודלא כהט""ז דמקיל אף באכילה (מ""ב ס""ק ק""ו, שעה""צ ס""ק קע""ח)]"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשמרי שכר שעבר עליהם את הפסח ואח""כ חימץ בהם את העיסה?"	"אע""פ שיש ששים כנגדו הוי כאילו הם בעין ואסור אף בהנאה [ותמה החזו""א (סי' קי''ט ס''ק כ''ד) למה זה חמור טפי מחמץ גמור דיש פוסקים דס""ל דבטל ברוב], ובמקום הפסד מרובה יש להתיר בהנאה אם משליך הנאתו לים המלח או למכרו לגוי פחות מדמי השמרים (מהר""ם לובלין, מג""א ס""ק מ""ה, מ""ב ס""ק ק""ו), ואם נתחמצה גם בשמרי היתר הוי זה וזה גורם ומותר (ערוה""ש סע' מ""ג)"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן חלב חטה לתוך יינו לתקנו?	"הצמח צדק אוסר אפי' אם יש ששים כנגדו דהוי כמבטל איסור לכתחילה, אבל המג""א (ס""ק מ""ה) חולק עליו דאין כוונתו לבטלו אלא לתקן היין וא""כ אפי' אם ישכח וישתה אינו עובר, וכן פסק המ""ב (ס""ק ק""ו) להקל, אבל מסיים המג""א דאם מכיר היין שהוסיף לתוכו החלב חטה לא ישתה ממנו דחיישינן שמא נשאר קצת חלב חטה בעין, ועוד כתב המג""א דאם ליכא ששים כנגדו אסור דחיישינן שמא יבוא לשתותו בפסח"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נפלו חטין למים ונתחמצו ואח""כ נתערבו בחטים אחרים?"	" כתב המג""א (ס""ק מ""ה) דלפי הב""ח יהא מותר להוסיף עוד חטים עד שהוא בטל בששים ולטחנו כשדעתו להשהותו עד אחר פסח אבל הביא מתשובת הרשב""א (ח""א סי' תפ""ה) דמחמיר {והמ""ב (סס""ק ק""ב) סותם להקל כהמג""א, וכן נקט הערוה""ש (סע' מ""ב)}"	סימן תמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ נוקשה?	"כתב הריב""ש דאע""פ שאסור לשהותו מדרבנן שמא יבוא לאוכלה מ""מ בדיעבד אינו אסור אחר פסח, וכן פסק המחבר, ולפי המג""א (ס""ק מ""ו) מותר אף באכילה אחר הפסח אבל הח""י (ס""ק נ""ג) ורוב האחרונים ס""ל דרק מותר בהנאה ולא באכילה [וכן ראינו ישראל שהפקיד חמץ ביד גוי והגוי קיבל עליו אחריות דהישראל צריך לבערו מדרבנן ואפ""ה אסור אחר פסח, וכן ראינו דחמץ שביטל אסור אחר פסח, ודחה המג""א דשאני ציורים אלו דהחמץ הוא חמץ גמור שצריך ביעור דאורייתא והחכמים תקנו דלא מקרי ביעור כשהוא ברשות הגוי או כשהוא מבטלו], ויש שיטת הגר""א (ס""ק מ') שחולק על הריב""ש וס""ל דחמץ נוקשה אסור בהנאה אחר פסח (מובא בשעה""צ ס""ק קפ""ג)"	סימן תמז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק בקלפים בפסח?	"כתב הרמ""א דלא ישחק בקלפים על השלחן דחיישינן שמא יפול החמץ נוקשה לתוך המאכל"	סימן תמז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ נוקשה אם נתערב באמצע הפסח?	"המ""ב לעיל (ס""ק ט""ו) הביא מח' אם אוסר במשהו או בטל בששים, והכריע המ""ב להקל בשעת הדחק, ולכו""ע מותר לשהותו עד אחר פסח (מ""ב ס""ק ק""ח, שעה""צ ס""ק קפ""ד) {וצ""ע דהמ""ב כאן סותם להקל כהמג""א דס""ל דחמץ נוקשה ע""י תערובות מותר, אבל המ""ב לעיל (סי' תמ""ב ס""ק ה') ביאר כוונת המחבר תערובות חמץ בדבר שאינו ראוי לאכילה ר""ל אינו ראוי לאכילה כלל, ודלא כהמג""א שם דביאר אינו ראוי לאכילה ר""ל חמץ נוקשה, וצ""ע (ר""י באק)}"	סימן תמז סעיף יב		
